הדרך המהירה להייטק

מתמיכה טכנית בסלקום למנהל תיקי לקוחות בסטארטאפ תוך שנה וחצי: ככה אני עשיתי את זה

אם הייתם שואלים אותי לפני שנתיים – לא הייתי יודע להסביר מה זה כתובת אייפי ציבורית ופרטית. בקושי ידעתי איך להתקין טורנטים, וכל זה בכלל לא עניין אותי

והיום? היום אני מדבר עם מנהלי רשתות באררגונים גדולים ומשמעותיים , מייעץ בנושאי אבטחת מידע ונותן את התמיכה וההכוונה בנוגע להקשחת סביבות ארגוניות גדולות. בהחלט קפיצה משמעותית

זה לא תמיד עניין אותי. או יותר נכון – לא עניין אותי בכלל. אבל אחרי מספר שנים של עבודה במשרות שמשלמות את הסכומים שגורמים לך להרגיש שאתה מכניס יפה אבל לא באמת – רציתי משהו יותר מזה. אני הייתי נטו מונע מהכסף, ובכנות האמנתי שאפשר ללמוד לאהוב הכל וללמוד קצת מחשבים כדי להיכנס לתחום הגדול והנוצץ הזה – להתאבד על זה כמו שאני אוהב לומר

כל פעם שהנושא הלימודים והקריירה היה עולה עם אבא בבית – תמיד הוא אמר שלא להסתכל עליו ולא לקחת ממנו דוגמא בנושא קריירה. אמנם מוזר לשמוע את זה מאבא שלך שאמור לתת לך את ההכוונה ואת הפוש הראשוני, אבל בגדול הוא קצת צדק: הוא לא סיים תואר ראשון שהתחיל בטכניון, ואת נסיונו צבר בעבודת כפיים ובשעות ארוכות וקשות בחוות השרתים שבהם עבד: לחבר כבלים בתור התחלה, להגדיר מתגים, ובסוף קצת תכנות וניהול רשת ברמה גבוהה

בכל מקרה, אגש ידר ולעניין ואסכם את התהליך לכמה נקודות פשוטות:

זה תחום שלא דורש השכלה גבוהה, בעיקר מוטיבציה: ניתו להתחיל לעבוד בעבודות פשוטות אך שוחקות, נטו כדי להתקדם לדבר השוחק הבא וכן הלאה. זה תחום שיותר תלוי בהתמדה ובהגדלת ראש מאשר ידע מעשי- אותו רוכשים בדרך. אתם אף פעם לא לבד ותמיד יש למי לעשות אסקלציה. תואר פשוט לא רלוונטי פה אלא אם אתם הולכים לעבודה של מחקר ופיתוח. יש הר ידע ומלא הסמכות שאפשר לעשות כדי להיות הייטקיסט שעובד מרחוק ומרוויח בכבוד. רק צריך להתחיל

צריך להתאבד על זה: בקורס אמרו לנו שחייבים למצוא עבודה טכנולוגית כלשהי ויהי מה – כדי להתחיל לצבור את הנסיון. אף אחד לא ייקח אתכם לשום משרה אם לא אכלתם קצת חרא: תמיכה טכנית, שירות לקוחות, פתרון בעיות וכו. המשרות האלה מחשלות אתכם ומכינות אתכם לדבר הבא. צריך לקפוץ על כל הזדמנות, לנשוך שפתיים ולעבור את השנה הראשונה, שהיא הכי קשה. אחרי שהוכחתם את עצמכם – הכל יהיה קל יותר, מבטיח

לא להפסיק ללמוד: תמיד תמיד ובכל מקום יש מה ללמוד על איך דברים עובדים. צריך להקדיש את הזמן ואת הסבלנות כדי ללמוד את הדבר החדש הבא. צריך לדפוק את הראש בקיר, עד שמבינים קונצפטים עד הסוף, ושאתה יכול להסביר אותם לחברים שלך שלא איתך בתחום. בגלל שאתם בלי תואר אתם חיייבים לעשות לעצמכם אוניברסיטה. בזמן הפנוי כן ללמוד קונטיינרים וכן להקים בבית מכונות וירטואליות. כן לקרוא מאמרים ולראות תוכן ביוטיוב שמקדם אתכם. אין מה לעשות – זה תחום דינאמי וצריך להישאר רלוונטים

לא לאבד תקווה: לפעמים נראה שאתם לנצח תישארו בתמיכה הטכנית ולא תתקדמו. לא לאבד תקווה – לנסות להבין מה חסר לי בשביל להתקדם למשרה הבאה? איזה כישורים אני חייב לרכוש לעצמי? לא להפסיק לשלוח קורות חיים ולהתראיין, זה קריטי כי אחרת אין סיכוי שתתקדמו. לנסות לסיים את יום העבודה עם משהו אחד חדש שלמדתם, אחרת אתם עומדים במקום. אתם בתחרות על עצמכם ואתם לא יכולים להפסיד. המשכורות יהיו מאוד נמוכות בהתחלה וכולם ירצו לנצל אתכם, עד שתגדלו ותוכלו לבקש יותר.

המסלול שלי היה מאוד פשוט ומהיר, שלכם יהיה בערך אותו הדבר אם תיתנו בראש ולא תפסיקו:

התחלתי קורס סייבר ואבטחת מידע באוגוסט 2022. לקחתי את הקורס כדי לקבל את ההסמכה וכדי להעשיר את הידע, משום שלא היה לי מושג לגבי כלום באותה תקופה. ככל שהקורס התקדם ככה גם מצאתי את עצמי יותר ויותר מתעניין בזה: כשלמדנו פייתון כתבתי תוכנה לחישוב הוצאות. כשלמדנו תקשורת התחלתי לנסות להתחבר לראוטר בבית, וכו. החומר של הקורס היה מעניין וניסיתי למנף אותו, אבל משהו היה חסר.

בינואר החלטתי שאני הולך לעבוד בסלקום בתמיכה הטכנית. זה היה בין הדברים הכי קשים שעשיתי בחיים: שיחות נכנסות, וכל מני אנשים מעצבנים מתלוננים צועקים ובוכים ורוצים שתטפל להם באינטרנט האיטי, הרבה מאוד שלילי. פגשתי שם כמה אנשים שהיו איתי ושהיו מעליי, ניסיתי ללמוד ולהבין איך אפשר להתקדם אם אני כבר שם. למדתי קצת על איך עובד ראוטר, איך עובדים סיבים, ומה זה פורטים. רוב הפעמים עשיתי פשוט אתחול לנתב מרחוק והבעיה “נפתרה” עד שהיא לא. בכל מקרה, זאת הייתה טבילת האש הראשונה שלי במשהו שקשור לרשתות ולאינטרנט. לא למדתי המון משם אבל זה כן קידם אותי למשרה הבאה – תומך אי טי בחברת שרתים

אחרי ארבעה חודשים בסלקום, עם כל התובנות של איך לעבוד אם לקוחות ואיך עובד נתב – קיבלו אותי לחברת שרתים.

שם אופי העבודה היה שונה לחלוטין – במקום סבתות בלי אינטרנט התחלתי לטפל במפעלים, משרדים וארגונים בינוניים. בהתחלה היו דברים משעמיים להחריד כמו להתקין מדפסות, לתקן מייל ולהתקין אופיס. אבל שוב – לאט לאט אתה נחשף לדברים חדשים. מי שעובד שנה בחברת שרתים ורק יודע להתקין אופיס – זה לא התחום שלו. בהדרגה התחלתי להיחשף לאיך עובדת חברת שרתים: כתובות רשת, מערכות הפעלה, שרתים ווירטואליים, לינוקס, הקמת סביבות וניהול חומת אש, די אן אס וכו. זה המון המון דברים חדשים, שהבנתי שאם אני לא אהיה טוב בהם – לנצח אשאר להתקין אופיס ומדפסות. ביליתי במרתף של האי טי כ 11 חודשים, בהם השכחתי מאוד ולמדתי כל כך הרבה דברים! הייתי בטוח שאני איזה גאון טכני.

עד שהגיע הזמן להתקדם לדבר הבא

תמיכת אי טי זה תמיכה במדפסות אמיתיות, מחשבים אמיתיים ושרתים אמיתיים. אך העולם היום זז קדימה והרבה מאוד ארגונים משתמשים היום בטכנולוגיות ענן יחד עם וי די איי. ויחד עם העולם גם אני עליתי מהמרטף לתמיכה בענן

פה זה סיפור שונה לחלוטין: לקוחות יותר גדולים, עם בעיות יותר גדולות שדורשות ידע טכני יותר מעמיק. אני מסתכל על הזמן שלי באיטי ומבין שאני רק יודע את קצה הקרחון, ושיש עוד לא מעט דברים שצריך לדעת.

זה מתסכל

מתסכל אחושרמוטה

אתה לא יודע עד כמה מחילת הארנב עמוקה, אתה רק יודע שאתה חייב להמשיך ללמוד ולהיות טוב כמו הבחור שבא לעזור לך כשאתה לא מצליח. וככה נכנסתי לתפקיד החדש עם ידע כלשהו מהאיטי ועם מה שנשאר מהמוטיבציה שהייתה לפני שנה.

אני רק רוצה להזכיר שמדובר במשרה של 10 שעות ביום, שעות משתנות. שכר לא עובר את ה 8 וזה עדיין מוקד: מתקשריםף, דורשים, מתלוננים, מבקשים ממך תשובות. יחד עם העבודה והלימודים צריך לזכור לא לאבד את השפיות ולזכור למה עושים את זה בכלל – כדי להיות איש מקצוע

בכל מקרה – גם שם השכלתי המון: לינוקס, ווינדוס, חומות אש, שרתי ווב, ניהול לקוחות, פתרון בעיות בזמן אמת ועוד. כל אלו הם כישורים מאוד קריטיים.

לא הייתי בענן יותר מדי זמן: מגמה של עזיבות, הרעה במקום העבודה ומנהל שלא יודע לקרוא את המצב עשו את שלהם – התחלתי לשלוח קורות חיים כאילו אין מחר ולנסות להתראיין ולהתקבל לכל משרה שרק מאפשרת לי. הייתי בטוח שאני לא מספיק טוב והרמה הטכנית שלי נמוכה מדיי, ושאני אשאר תומך ענן מושתן הרבה הרבה זמן…

עד שהתקשרו אליי מגיטפול, והכל השתנה

בהתחלה חשבתי שאפשר להתקדם רק עם כישורים טכניים וידע מעשי. מסתבר שזה לא הכי נכון – כן חייב את זה בשביל ההתחלה ובשביל להתקבל למשרות ראשוניות ולצבור נסיון, אבל בנוסף לכם מלפשים את האנשים שיודעים לדבר עם אנשים ולנהל קריאות. באופן אירוני כל הזמן הזה שעובדתי כתומך – הכישורים שהיו הכי רלוונטים כדי להתקדם הם הכישורים הבין אישיים ולא הכישורים הטכניים

מפה לשם נהייתי מנהל תיקי לקוחות – אני גם נותן תמיכה טכנית כמו פעםף אבל לא מתקשרים אליי, אני זה שיוזם את ההתקשרות. אני זה שדואג שכולם יהיו בסדר, ומחבר קצוות בין מי שצריך תמיכה לבין התומך בקצה, שברוך השם הוא כבר לא אני

הקדמתי את זמני בתפקיד הזה ועדיין לא עיכלתי את זה עד הסוף – יש אנשים חכמים ממני שיודעים יותר ממני ואוליי מנהלים יותר טוב ממני. ולכן – על התפקיד צריך להילחם: להמשיך לעשות פרוייקטים בצד כמו האתר הזה, להמשיך לנהישאר רלוונטי בעיני התעשייה, אוליי לעשות קורס נוסף או הסמכה, שיהיה תלוי מעל המיטה שירגיע אותך. החיים לא נעצרו, אין דבר כזה יציבות יש רק יכולת לשמור על שיווי משקל ולהמשיך לתת בראש

אני נזכר בשנה האחרונה ואני לא יכול שלא להרים לעצמי ולהיות גאה בדרך שעשיתי – המטרה הושגה

האומנם?