החברה הגדולים

פילוסופיה זה דבר חשוב, אך לפעמים קל ללכת לאיבוד עם כל המונחים וכמות המידע המטורפת שיש עליהם. הנה סיכום קצר, פשוט שיהיה בנוח ובשלוף

1. פרידריך ניטשה (Friedrich Nietzsche)

מושג מרכזי – רצון לעוצמה ו”על-אדם” ניטשה ראה את הרצון לעוצמה ככוח המניע המרכזי של האדם. זהו לא רק רצון לשלוט באחרים, אלא הכוח ליצור, להתגבר על מכשולים ולהתפתח. העל-אדם הוא דמות אידיאלית המסוגלת ליצור ערכים חדשים ולשבור מוסכמות מוסריות ישנות.

ביקורת על מוסר: ניטשה תקף את המוסר המסורתי, בעיקר את זה הנוצרי, וראה בו מוסר של “עבדים” – כזה שמבוסס על חולשה, רחמים והכחשת רצון החיים. הוא קרא ליצירת מוסר חדש המבוסס על עוצמה, חירות ויצירתיות.

“מות האלוהים”: רעיון זה מציין את קריסת האמונה הדתית בעולם המודרני ואת אובדן הערכים האבסולוטיים. לפי ניטשה, ללא אלוהים, האנושות צריכה ליצור ערכים חדשים במקום להסתמך על ערכים ישנים שהפכו חסרי משמעות.

• “That which does not kill us makes us stronger.”
• “He who has a why to live can bear almost any how.”
• “God is dead! God remains dead! And we have killed him.”

2. ארתור שופנאואר (Arthur Schopenhauer)

מושג מרכזי – הרצון כמנוע החיים, אך גם מקור הסבל: שופנאואר טען שהרצון הוא כוח עיוור שמניע את כל היצורים החיים, אך הוא גם הסיבה לסבל. התשוקות והרצונות הם אינסופיים, ותמיד יש תחושת חוסר סיפוק, מה שמוביל לסבל מתמשך.

תפיסת הסבל: החיים, לפי שופנאואר, מלאים בתסכול, מכיוון שהרצון לעולם אינו מסופק לגמרי. אנחנו רצים אחרי תשוקות ורצונות בלי הפסקה, וכאשר אנו משיגים את מבוקשנו, נוצרת תחושת ריקנות שמתחלפת ברצונות חדשים.

השפעה מזרחית – בודהיזם והינדואיזם: שופנאואר הושפע מרעיונות מהמזרח, במיוחד מהרעיון של התנזרות והתנתקות מהעולם החומרי. הוא האמין שאדם יכול להפחית את הסבל על ידי ריסון הרצון, בדיוק כפי שמציעים זרמים שונים בבודהיזם ובהינדואיזם.

• “Life is a constant process of dying.”
• “The world is my representation.”
• “Compassion is the basis of morality.”

3. מרקוס אורליוס (Marcus Aurelius)

• פילוסופיה – סטואיות, המדגישה שליטה עצמית: מרקוס אורליוס, שהיה גם קיסר רומאי, ייצג את עקרונות הסטואיות, פילוסופיה המדגישה קבלת המציאות, שליטה עצמית ואי תלות ברגשות חיצוניים. לפי הסטואים, על האדם לפתח יציבות נפשית ולהיות מוכן לקבל כל מצב במתינות.
• גישה למציאות – קבלה של מגבלות המציאות: אורליוס הטיף לכך שעל האדם לקבל את מה שאינו יכול לשנות ולא להתמרמר על כך. הוא האמין שעלינו לשלוט רק במה שבשליטתנו, כמו המחשבות והפעולות שלנו, ולהשלים עם מה שאינו בידינו.
• ערכים – חמלה, מוסר ואחריות עצמית: מרקוס אורליוס הדגיש את חשיבות החמלה והאחריות, הן כלפי עצמנו והן כלפי אחרים. כחלק מהסטואיות, הוא האמין שעלינו לפעול בהתאם למוסר ולהיות אדיבים לאחרים, מתוך הבנה שכל בני האדם חולקים את אותם קשיים ואתגרים.

• “You have power over your mind – not outside events. Realize this, and you will find strength.”
• “The happiness of your life depends upon the quality of your thoughts.”
• “Waste no more time arguing about what a good man should be. Be one.”

4. אפלטון (Plato)

מושג מרכזי – תורת האידיאות: אפלטון טען שהעולם הפיזי שאנו רואים הוא רק חיקוי של עולם אידיאלי ונצחי, המכיל את האידיאות המושלמות. אידיאות אלו, כמו הטוב, הצדק והיופי, קיימות במישור נפרד ונצחי, והן המהות האמיתית של כל דבר בעולם הפיזי.

ביקורת על העולם המוחשי: העולם המוחשי נחשב אצלו כזמני ובלתי יציב. הדברים שאנו רואים בעולם הזה הם רק צללים של האידיאות, ואינם מושלמים. לכן, כדי להבין את המציאות באופן מלא, עלינו להבין את האידיאות ולא להסתמך על החושים בלבד.

פוליטיקה – חזון של חברה אוטופית: אפלטון תיאר חברה אידיאלית בנויה על שלטון פילוסופים-מלכים, שהם אנשים חכמים המונחים על ידי ידע אמיתי של האידיאות. רק הם, לדעתו, יכולים להוביל את החברה באופן מוסרי וצודק, מתוך הבנה מעמיקה של הטוב המוחלט.

• “The greatest wealth is to live content with little.”
• “At the touch of love, everyone becomes a poet.”
• “Knowledge is the food of the soul.”

5. אריסטו (Aristotle)

אתיקה – “האמצע הזהוב”: אריסטו הציע כי חיים מוסריים ומאושרים מבוססים על מציאת איזון בין קיצוניות. לדוגמה, בין אומץ לפחדנות יש “אומץ מתון” – שהוא המעלה הטובה. הוא האמין שהשגת איזון זה מאפשרת חיים בריאים ומאושרים, והפיתוח של מעלות אלה דורש תרגול מתמיד.

גישה ריאליסטית – חקירה מדעית וטבעית: בניגוד לאפלטון, אריסטו הדגיש את חשיבות החקירה של העולם הפיזי והממשי. הוא האמין שהידע נובע מהתבוננות בניסיון, והוא חקר את תופעות הטבע השונות. אריסטו פיתח שיטות לוגיות שאפשרו לנתח ולהבין את המציאות הפיזית.

לוגיקה ומדע: אריסטו הניח את הבסיס ללוגיקה ולמדעים שונים. הוא פיתח מערכת סדורה של כללים לוגיים המאפשרת להסיק מסקנות נכונות, מה שהשפיע רבות על התפתחות המדעים בעתיד. תרומתו ללוגיקה והמדע נחשבת לאבן דרך בהתפתחות החשיבה האנושית.

“It is the mark of an educated mind to be able to entertain a thought without accepting it.”

“Happiness depends upon ourselves.”

“The more you know, the more you realize you don’t know.”